הסדר חובות חוץ-משפטי הוא משא ומתן ישיר עם הנושים שלך — בלי לפתוח הליך חדלות פירעון, בלי רישום ב-BDI כ"חדלות פירעון", בלי פרסום ציבורי. מתאים לחובות 50K-300K עם 2-5 נושים עיקריים והכנסה יציבה. שיעור מחיקה: 30-60%. זמן: 2-4 חודשי משא ומתן. עלות עו"ד: 5,000-15,000 ש"ח.
חדלות פירעון היא הפתרון המקיף, אבל יש לה "מחיר אישי" — רישום ציבורי ברשומות הממונה, סטטוס ב-BDI ל-5 שנים, איסור ניהול חברה ל-7 שנים. הסדר חובות ללא חדלות פירעון נמנע מכל זה: שיחה ישירה עם הנושים, הסכם חתום, תשלום חלקי לאורך זמן. כשהמצב מאפשר — זו האופציה העדיפה.
5 תנאים שצריכים להתקיים יחד:
תלוי בנושה. בנקים גדולים (פועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט) — בדרך כלל מסכימים ל-30-50% מחיקה אם רואים תוכנית פירעון ריאלית של 36-48 חודש. חברות אשראי (Visa, MasterCard ישראל) — 25-40%. חברות גביה (שקנו חובות) — לעיתים עד 70% מחיקה כי הן שילמו רק 10-20% על החוב המקורי. ביטוח לאומי — קשה מאוד, רק במקרים חריגים (סיוע משפטי).
| קריטריון | הסדר חובות | חדלות פירעון |
|---|---|---|
| זמן הליך | 2-4 חודשים | 22-30 חודש |
| פרסום ציבורי | לא | כן (רשומות) |
| סטטוס ב-BDI | "הסדר חוב" | "חדלות פירעון" |
| איסור ניהול חברה | לא | 7 שנים |
| שיעור מחיקה | 30-60% | 50-90% |
| עלות עו"ד | 5K-15K | 10K-25K |
בהסדר חוץ-משפטי, הוא ממשיך בגביה רגילה. המסלול: או להעלות את ההצעה אליו ספציפית, או לעבור לחדלות פירעון משפטית (תוכנית שיקום בסעיף 162) שתחייב גם אותו.
תשלום בפריסה — 10-18 תשלומים. החלק הראשון נמוך (2,000-3,000) כדי להתחיל. השאר משלמים ככל שההסדר מתקדם.
פחות מחדלות פירעון. סטטוס "הסדר חוב סגור" ב-BDI מופיע 3 שנים, מול 5 בחדלות פירעון. בנקים גדולים פתוחים יותר אחרי הסדר.
קריסה. ההסכמים יתפרקו, החוב המקורי + ריבית פיגורים יחזרו. במצב כזה — חדלות פירעון רשמית היא הצעד הבא. עדיף לבחור נכון מההתחלה: אם ההכנסה לא יציבה — חדלות פירעון, לא הסדר.
תכתוב לי את המצב שלך בוואטסאפ ואני אענה אישית. ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
💬 שלח לי וואטסאפ