כמה תשלמו בהליך חדלות פירעון? הזינו את פרטיכם וקבלו הערכה מיידית לפי אמות המידה הרשמיות העדכניות של הממונה על חדלות פירעון (נוהל 18.1, ינואר 2026).
⚠️ חשוב לדעת: המחשבון נותן הערכה. עם ייצוג משפטי מקצועי — ניתן להציג את המצג האמיתי ולחסוך עשרות אחוזים מהתשלום.
הזינו נתונים אמיתיים לתוצאה מדויקת יותר
💡 קצבת ילדים נחשבת כחלק מהכנסות התא המשפחתי
💡 נשוי החי בנפרד מבן/בת זוגו — יסווג כ"רווק חי לבד"
💡 גילאי הילדים משמשים לחישוב הוצאות מיוחדות (מעון לילדים מתחת לגיל 3, צהרון בכיתות א-ג)
💡 מוגבל ל-2,500 ₪ לחודש לילד (אוטומטי)
💡 מוגבל ל-1,000 ₪ לחודש לילד (אוטומטי)
📌 שכר דירה / משכנתא כבר כלולים בסכום הבסיסי לפי סעיף 18 לנוהל — אין צורך להזין בנפרד.
⚠️ זוהי הערכה בלבד. האמות אינן קבועות ומשתנות — עו"ד יכול לשנות את התמונה משמעותית.
הזינו את הפרטים שלכם משמאל ולחצו על "חשבו עכשיו" לקבלת הערכת התשלום החודשי.
💡 ידעתם? עו"ד ירון בוכובזה מתמחה בהצגת המצג האמיתי של הלקוח לפני הממונה — ובכך מצליח להפחית את התשלום החודשי משמעותית לעומת החישוב הסטנדרטי.
מתוך נוהל 18.1 של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי · עדכון ינואר 2026 · המסמך הרשמי באתר משרד המשפטים
| הרכב משפחה | הסכום הבסיסי |
|---|---|
| יחיד / נשוי חי בנפרד | 4,711 ₪ |
| רווק/גרוש/אלמן + ילד | 6,211 ₪ |
| זוג | 6,229 ₪ |
| זוג + ילד | 7,729 ₪ |
| זוג + 2 ילדים | 9,229 ₪ |
| זוג + 3 ילדים | 10,729 ₪ |
| זוג + 4 ילדים | 12,229 ₪ |
| זוג + 5 ילדים | 13,529 ₪ |
*** הסכומים כוללים תוספת עבור כל ילד (+1,500 ₪ עד הילד הרביעי, +1,300 ₪ לילד החמישי ואילך). שכר דירה / משכנתא כבר כלולים בסכום הבסיסי (סעיף 18 לנוהל).
| פריט | תקרה |
|---|---|
| מעון / טיפול לילדים מתחת לגיל 3 | עד 2,500 ₪ לילד |
| צהרון — ילדים בכיתות א-ג | עד 1,000 ₪ לילד |
| הוצאות רפואיות חיוניות (שאינן מכוסות בסל הבריאות) | לפי אסמכתאות |
| נסיעה לעבודה (תחבורה ציבורית) | לפי עלות ממוצעת |
| מזונות משולמים (לפי סעיף 179 לחוק) | לפי פסק דין |
⚠️ חשוב מאוד: האמות הנ"ל הן הבסיס. עם ייצוג מקצועי, ניתן להציג הוצאות נוספות שאינן בטבלה — הוצאות רפואיות חריגות, צרכי ילדים מיוחדים, עלויות תפקוד ועוד — ובכך להגדיל את ה"ניכוי" ולהפחית את התשלום החודשי.
הממונה מחשב לפי האמות הסטנדרטיות בלבד. הוצאות מיוחדות, נסיבות אישיות, חובות קדימה — נשארות מחוץ לחישוב.
מוגשת תמונה מלאה: כל הוצאה, כל נסיבה, כל חובת קדימה. מצג מפורט שמראה את המציאות האמיתית — ומפחית את התשלום.
הצגה מסודרת של ההוצאות והנסיבות המיוחדות יכולה להשפיע על גובה התשלום שייקבע — לאורך כל תקופת השיקום, שעשויה להימשך שנתיים ויותר. אין הבטחת תוצאה; כל תיק נבחן לגופו.
גובה התשלום החודשי בהליך חדלות פירעון בישראל נקבע על ידי הממונה ובית המשפט, על בסיס "אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב" — נוהל 18 של הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מהדורה 1, עדכון ינואר 2026. הנוסחה הרשמית היא: (הכנסת התא המשפחתי – סכום בסיסי – הוצאות מיוחדות) / 2 × חלקו היחסי של החייב בהכנסה. ה"סכום הבסיסי" נקבע לפי הרכב המשפחה בלבד (למשל זוג + 2 ילדים = 9,229 ₪) וכולל כבר הוצאות דיור.
לא ישירות. גובה החוב אינו גורם בחישוב התשלום החודשי. התשלום נקבע אך ורק לפי ההכנסות וההוצאות המוכרות של החייב. גם עם חוב של מיליון שקל — אם ההכנסה נמוכה, התשלום יהיה נמוך.
הנוהל קובע סכום בסיסי אחיד להרכב משפחתי ותקרות להוצאות מיוחדות (מעון עד 2,500 ₪ לילד, צהרון עד 1,000 ₪, נסיעה לעבודה, הוצאות רפואיות חיוניות, מזונות). ייצוג מקצועי מאפשר: (1) להציג נכון את כלל ההוצאות המוכרות עם אסמכתאות, (2) לבסס נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מהסכום הבסיסי, (3) לייחס נכון את חלקו היחסי של החייב בהכנסות התא. ההפרש בין חישוב עצמאי לחישוב עם עורך דין יכול להגיע לאלפי שקלים בחודש — על פני תקופת שיקום של עד 3 שנים.
המשרד פועל לחלוטין בצורה דיגיטלית — הלקוח לא יוצא מהבית. בשיחה ראשונה אחת מבינים את כל המצב, מכינים את המסמכים, ומגישים לבית המשפט. כל לקוח מקבל את מספר הוואטסאפ הישיר של עורך הדין המטפל בתיק — ויכול לפנות בכל שאלה בכל עת.
בדרך כלל 18–36 חודשים מיום הגשת הבקשה ועד קבלת צו ההפטר. עם ייצוג מקצועי ניתן לקצר את התהליך. בכל תקופה זו החייב נהנה מהגנה מלאה — אין עיקולים, אין טלפונים מנושים, אין הגבלות נוספות.
לא. נוהל 13 הישן של הממונה על חדלות פירעון דיבר על "מחצית מההכנסה הפנויה" של החייב. הוא הוחלף בנוהל 18.1 (ינואר 2026) שמשתמש בטבלאות מדויקות. ההבדל המלא: אמות מידה לחדלות פירעון 2026 — נוהל 18.1. לסעיף החוק: סעיף 117 לחוק חדלות פירעון 2018. לקריאה משלימה: הממונה על חדלות פירעון.
אם הגעת עד לכאן, אני מנחש שהשאלה שמטרידה אותך באמת היא לא שאלה משפטית אלא שאלה אנושית לגמרי: אחרי שאשלם לנושים, האם יישאר לי מספיק כדי לחיות? אני רוצה להרגיע אותך בנקודה אחת מרכזית — ההליך אינו בנוי כדי להשאיר אותך בלי כלום. הוא בנוי בדיוק להפך. קודם כול מבטיחים למשפחה שלך תקציב קיום, ורק ממה שנשאר מעבר לתקציב הזה נגזר התשלום החודשי לנושים.
המחשבון שבראש העמוד עובר על המסלול הזה שלב אחר שלב, לפי אמות המידה שפרסם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נוהל 18.1, עדכון ינואר 2026). בוא נעבור על השלבים יחד, לאט, כדי שתבין מה עומד מאחורי המספר שקיבלת — ולמה שני אנשים עם בדיוק אותה משכורת יכולים לקבל תוצאה שונה לחלוטין.
הטעות הנפוצה ביותר שאני פוגש היא ההנחה שהחישוב מסתכל רק על תלוש השכר שלך. הוא לא. נקודת המוצא היא ההכנסה נטו של התא המשפחתי כולו: השכר שלך, הכנסות נוספות כמו עסק, שכירות או ריבית, קצבאות המשולמות למשפחה, ובמשפחה זוגית גם הכנסת בן או בת הזוג. זו הסיבה שבמחשבון תמצא שדות נפרדים לכל אחד מהמרכיבים האלה — הזנה חלקית תיתן לך תמונה יפה יותר על המסך, אבל לא תמונה נכונה יותר במציאות.
ההיגיון מאחורי הכלל הזה פשוט: תקציב הקיום נמדד ברמת משק הבית. משפחה שבה שני בני הזוג עובדים מחזיקה יחד ביכולת כלכלית אחרת ממשפחה שבה מפרנס יחיד, גם אם תלוש השכר של החייב זהה בשני המקרים. בהמשך תראה שדווקא מהנקודה הזו נגזר גם הגורם שמקטין את התשלום — חלקו היחסי של החייב בהכנסות התא.
אחרי שסוכמים את ההכנסות, מפחיתים מהן את הסכום הבסיסי. זהו סכום שנקבע בטבלה הרשמית לפי הרכב המשפחה בלבד — יחיד, זוג, הורה עצמאי, ומספר הילדים — והוא נועד להישאר בידיכם למחיה שוטפת. שים לב לנקודה שהרבה אנשים מפספסים: הוצאות הדיור שלך, שכר דירה או תשלום משכנתא, כבר כלולות בתוך הסכום הבסיסי לפי סעיף 18 לנוהל. לכן אין להזין אותן שוב כהוצאה נפרדת, וזו הסיבה שלא תמצא עבורן שדה במחשבון.
אני מדגיש את זה כי אני רואה את זה חוזר: אנשים מנסים להזין את שכר הדירה בשדה של הוצאה מיוחדת, מקבלים תוצאה נמוכה מאוד, ובונים ציפייה שלא תתממש כשהתיק ייבחן לגופו. עדיף לקבל מספר מציאותי היום ולעבוד איתו, מאשר להיתקל בפער מאוחר יותר.
מעבר לסכום הבסיסי, הנוהל מכיר בהוצאות חיוניות מסוימות שניתן לנכות בנפרד — למשל מעון או מטפלת לילד קטן, צהרון, נסיעות לעבודה בתחבורה ציבורית, הוצאות רפואיות חיוניות שאינן מכוסות, ומזונות שאתה משלם בפועל. חלק מההוצאות האלה כפוף לתקרה, והמחשבון מיישם את התקרות באופן אוטומטי כך שלא תקבל תוצאה מנופחת.
מה שחשוב להבין כאן הוא לא רשימת הפריטים אלא הכלל שמאחוריה: הוצאה שלא הוצגה ולא גובתה באסמכתאות — פשוט לא קיימת בעיני מי שבוחן את התיק. קבלה, אישור מוסד, מסמך רפואי או הסכם מזונות הם מה שהופך הוצאה אמיתית בחיים שלך להוצאה מוכרת בחישוב.

מה שנשאר אחרי הפחתת הסכום הבסיסי וההוצאות המוכרות נקרא ההכנסה הפנויה. וכאן מגיע החלק שמפתיע לטובה חלק גדול מהאנשים שיושבים מולי: לא כל ההכנסה הפנויה הולכת לנושים. נלקחת ממנה מחצית בלבד, והמחצית השנייה נשארת בידי התא המשפחתי כדי לאפשר לך לנשום ולהתחיל להתאושש כלכלית — זו בדיוק המשמעות של המילה שיקום בשם החוק.
על המחצית הזו מופעל עוד גורם: חלקו היחסי של החייב בהכנסות התא המשפחתי. אם אתה מביא חלק מסוים מסך ההכנסה של הבית, התשלום מתייחס לחלק שלך ולא לתקציב של בן או בת הזוג שאינם צד להליך. לכן, כפי שראית בתוצאה על המסך, המספר הסופי מורכב משלושה מרכיבים שנכפלים ומצטמצמים זה בזה — ולא מאחוז שרירותי מהמשכורת.
אני רוצה לחדד שתי נקודות שמייצרות הכי הרבה בלבול, כי הן משפיעות ישירות על המספר.
קצבאות המשולמות למשפחה, כמו קצבת ילדים, נספרות ככלל כחלק מהכנסות התא המשפחתי — ולכן יש להן שדה משלהן במחשבון. באשר לבן או בת הזוג: כאשר אחד מבני הזוג אינו עובד ללא הצדקה, הנוהל מאפשר לייחס לו הכנסה, וגם ההיבט הזה משוקלל במחשבון. אם קיימת סיבה אמיתית לאי-העבודה — מחלה, טיפול בילד עם צרכים מיוחדים, מגבלה תפקודית — זו בדיוק נסיבה שצריך להציג ולגבות במסמכים, ולא להניח שהיא מובנת מאליה.
שכר דירה ומשכנתא, כאמור, כבר בתוך הסכום הבסיסי. גם הוצאות מחיה שוטפות — מזון, חשמל, מים, ארנונה, ביגוד — מגולמות בסכום הזה ואינן נספרות בנפרד. ההוצאות המיוחדות הן חריג ממוקד, לא רשימת קניות. ככל שתשמור על ההבחנה הזו כשאתה ממלא את המחשבון, כך ההערכה שתקבל תהיה קרובה יותר למה שייבחן בפועל.
נניח שני אנשים, נקרא להם דני ורונית. שניהם משתכרים בדיוק אותו סכום נטו בחודש. דני נשוי, בת זוגו עובדת, ואין להם ילדים קטנים בבית. רונית הורה עצמאי לשני ילדים, אחד מהם עדיין במעון, והיא נוסעת לעבודה בתחבורה ציבורית ומשלמת עבור טיפול רפואי חיוני שאינו מכוסה.
אצל דני, ההכנסה המשותפת של התא גבוהה יחסית והסכום הבסיסי המתאים לזוג ללא ילדים נמוך יותר — ולכן ההכנסה הפנויה גדולה. מנגד, חלקו היחסי בהכנסות הבית קטן, וזה מקטין את התשלום. אצל רונית התמונה הפוכה: הסכום הבסיסי גדול יותר בשל הילדים, מתווספות הוצאות מיוחדות מוכרות שמקטינות עוד את ההכנסה הפנויה — אבל היא מפרנסת יחידה, ולכן חלקה היחסי מלא. שני הכיוונים האלה מושכים לצדדים מנוגדים, והתוצאה הסופית תלויה בהרכב המדויק של הנתונים.
זהו תרחיש להמחשה בלבד. הוא אינו מתאר לקוח אמיתי, אינו מבטיח תוצאה, ומטרתו היחידה היא להראות לך שהמספר אינו נגזר מהמשכורת לבדה — אלא מהתמונה המלאה של משק הבית. כל תיק נבחן לגופו.

החיים לא עוצרים כשמגישים בקשה. אנשים מפוטרים, שעות נוספות נעלמות, עסק נכנס לתקופה חלשה, מישהו במשפחה חולה, נולד ילד. השאלה שאני נשאל הכי הרבה בשלב הזה היא אם התשלום שנקבע הוא גזרה סופית — והתשובה היא שלא. גובה התשלום נועד לשקף מציאות, וכשהמציאות משתנה באופן ממשי, ניתן להגיש בקשה מנומקת לעיון מחדש בגובהו.
הכלל הפשוט הוא: מוקדם ומגובה במסמכים. מוקדם — כי פנייה בזמן אמת מציגה אדם שמנסה לעמוד בהתחייבויותיו, בעוד פיגורים שנצברים בשקט מספרים סיפור אחר לגמרי. מגובה במסמכים — כי בקשה שנשענת על תיאור בלבד קשה לבסס. מכתב סיום העסקה, תלושים מהחודשים האחרונים, אישור רפואי, אישור על שינוי בהיקף המשרה: אלה הדברים שהופכים בקשה לטענה שניתן לבחון. ההחלטה בסופו של דבר נתונה לשיקול דעתו של הגורם המוסמך, ואין דרך להבטיח מראש את תוצאתה.
הרבה אנשים מגיעים אליי אחרי שנים בהוצאה לפועל ומניחים ששני ההליכים הם אותו דבר בשם אחר. הם לא. צו תשלומים בהוצאה לפועל נקבע ביחס לתיק מסוים או לתיקים שאוחדו, והחוב ממשיך לעמוד עד שייפרע. אפשר לשלם שנים ארוכות ועדיין למצוא את היתרה כמעט במקומה, במיוחד כשמצטרפים אליה חיובים נלווים.
התשלום בחדלות פירעון פועל בהיגיון אחר. הוא נקבע במסגרת הליך אחד כולל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, מתייחס לכלל הנושים יחד, ומיועד להוביל את התיק אל עבר שיקום כלכלי וצו הפטר בסופו. במילים פשוטות: שם אתה משלם על חוב שממשיך להתקיים, וכאן אתה משלם במסגרת מסלול שנועד להסתיים. ההבחנה הזו היא בדיוק הסיבה שכדאי לבדוק איזה מסלול מתאים למצב שלך לפני שממשיכים עוד שנה באותו מקום. אפשר להתחיל מהעמוד על צו תשלומים בהוצאה לפועל ומשם להשוות להליך חדלות פירעון.
אני רוצה לסיים בנקודה של יושר, כי היא חשובה לי יותר ממספר יפה על המסך. המחשבון הזה הוא כלי עזר. הוא מיישם את אמות המידה הפומביות על הנתונים שהזנת ומחזיר הערכה שנועדה לתת לך תחושת כיוון ולהוריד מעט מהחרדה מהלא-נודע. הוא אינו החלטה, אינו התחייבות, ואינו תחליף לבחינה של התיק שלך. הקביעה המחייבת נעשית על ידי הגורם המוסמך — הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובית המשפט — לאחר בחינת המסמכים והנסיבות המלאות.
מה שכן בידיים שלך הוא איכות התמונה שתוצג. הוצאה שלא הוצגה לא נלקחת בחשבון, ונסיבה אישית שלא גובתה במסמך קשה לבסס. זו הסיבה שאני תמיד ממליץ לעבור על הנתונים לפני שמגישים ולא אחרי. אין תוצאה ידועה מראש, וכל תיק נבחן לגופו — אבל תיק מוכן היטב מציג את המציאות שלך במלואה, וזה כבר תלוי בהכנה.
קיבלת מספר ואתה לא בטוח מה הוא אומר עליך? אל תישאר עם זה לבד. בחר את הדרך שנוחה לך — כל אחת מהן מגיעה אליי, ואפשר גם רק לשאול שאלה אחת. שכר הטרחה נקבע לפי מורכבות התיק, מספר הנושים והיקפו. שיחת בחינה ראשונית — ללא התחייבות.
ריכזתי כאן את השאלות שאני נשאל הכי הרבה אחרי שאנשים מריצים את המחשבון. אם השאלה שלך לא נמצאת ברשימה — זו סיבה מצוינת להרים טלפון.
החישוב מתחיל מכלל ההכנסות נטו של התא המשפחתי. ממנו מפחיתים סכום בסיסי שנקבע לפי הרכב המשפחה, ולאחר מכן את ההוצאות המיוחדות המוכרות. מה שנותר הוא ההכנסה הפנויה — ומתוכה נלקחת מחצית בלבד, כשהיא מוכפלת בחלקו היחסי של החייב בהכנסות התא המשפחתי. המחשבון בעמוד זה מבצע בדיוק את המסלול הזה ומציג הערכה, בעוד הקביעה המחייבת נעשית על ידי הגורם המוסמך.
אמות המידה הן מסמך רשמי שפרסם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי — נוהל 18.1, בעדכון ינואר 2026. המסמך קובע מהו הסכום הבסיסי שנועד להישאר בידי המשפחה לפי הרכבה, ומהן ההוצאות המיוחדות שניתן להכיר בהן ובאילו תקרות. ככל שהסכום הבסיסי המתאים למשפחה שלך גבוה יותר, כך ההכנסה הפנויה קטנה יותר — והתשלום החודשי יורד בהתאם.
לא. התוצאה היא הערכה בלבד, המבוססת על הנתונים שהזנת ועל אמות המידה הפומביות. הקביעה המחייבת נעשית על ידי הגורם המוסמך — הממונה ובית המשפט — לאחר בחינת המסמכים, האסמכתאות והנסיבות המלאות של התיק. כל תיק נבחן לגופו, ולכן ייתכן פער בין ההערכה שקיבלת כאן לבין הסכום שייקבע בפועל בהחלטה.
התשלום החודשי לא אמור להישאר מנותק מהמציאות. אם ההכנסה ירדה — פיטורים, צמצום היקף משרה, מחלה או פגיעה בעסק — ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש בגובה התשלום בצירוף אסמכתאות. גם שינוי לכיוון ההפוך, כמו עלייה משמעותית בשכר, עשוי להוביל לעדכון. ההחלטה בכל מקרה נתונה לשיקול דעתו של הגורם המוסמך.
החישוב מתייחס להכנסות התא המשפחתי כולו, וקצבאות המשולמות למשפחה — כמו קצבת ילדים — נספרות ככלל כחלק מההכנסה. לכן קיים במחשבון שדה נפרד לקצבאות. עם זאת, סוגי קצבאות שונים ונסיבות אישיות עשויים לקבל התייחסות שונה בבחינת התיק, וזה בדיוק המקום שבו כדאי לעבור על התמונה המלאה לפני שמגישים.
הוצאה מוכרת היא הוצאה חיונית שהנוהל מתיר לנכות מעבר לסכום הבסיסי — למשל מעון או מטפלת לילד קטן, צהרון, נסיעות לעבודה בתחבורה ציבורית, הוצאות רפואיות חיוניות שאינן מכוסות, ומזונות שאתה משלם בפועל. חלק מההוצאות כפופות לתקרה. הוצאות דיור, לעומת זאת, כבר כלולות בתוך הסכום הבסיסי ואין להזין אותן שוב בנפרד.
התשלום מלווה אותך לאורך ההליך ולאורך תקופת התשלומים שנקבעת בצו לשיקום כלכלי. בדיוק בגלל זה גם הפרש קטן בחישוב החודשי מצטבר לסכום משמעותי לאורך הדרך. משך התקופה נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות התיק ולהתנהלות במהלכו, ולכן אין מספר אחיד שמתאים לכל אדם ולכל תיק.
פיגור בתשלומים הוא דבר שאסור להשאיר בלי טיפול. הפרה מתמשכת עלולה לפגוע בהתקדמות ההליך ובהמשך הדרך גם בקבלת ההפטר. הדרך הנכונה היא לפנות מוקדם, להסביר את השינוי בנסיבות ולבקש התאמה של גובה התשלום — במקום לצבור חוב נוסף בשקט. ככל שפונים מוקדם יותר, כך קל יותר להציג תמונה אמינה ומגובה במסמכים.
כן, ניתן להגיש בקשה מנומקת לעיון מחדש בגובה התשלום. בקשה כזו נשענת על אסמכתאות — תלושי שכר, אישורי מעסיק, מסמכים רפואיים, הסכם מזונות או כל מסמך שמשקף את המצב האמיתי של התא המשפחתי. אין תוצאה ידועה מראש: ההחלטה נתונה לשיקול דעת הגורם המוסמך, וכל תיק נבחן לגופו על בסיס מה שהוצג בו.
צו תשלומים בהוצאה לפועל נקבע ביחס לתיק מסוים או לתיקים שאוחדו, והחוב ממשיך להתקיים עד שייפרע במלואו. התשלום בחדלות פירעון נקבע במסגרת הליך כולל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, מתייחס לכלל הנושים יחד, ומטרתו להוביל לשיקום כלכלי ולצו הפטר בסופו. זו הבחנה מהותית ולא רק הבדל בשם ההליך.
המחשבון נותן הערכה. בשיחה אחת — נראה איך להפחית את הסכום ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר.
נחזור אליכם בהקדם לבחינת המצב המלא