בשורה אחת: בית המשפט העליון (רע"א 6353/19, שצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי, ניתן 2020) קבע שאסור לנכות תשלומים חודשיים לנושים מקצבת ביטוח לאומי, כאשר זאת קצבה למחיה בסיסית של החייב — וגם אם החייב נמצא בהליך חדלות פירעון.
מה זה הלכת שצ'נקו — בשורה אחת
הלכת שצ'נקו היא הלכה תקדימית של בית המשפט העליון משנת 2020 (רע"א 6353/19). ההלכה קובעת שמותו של החוב לא יכול להיות תלוי בהפסקת המחיה. במילים אחרות: אם כל מה שיש לך זאת קצבה שמכסה לחם ושכר דירה — לא יקחו ממנה כסף כדי לשלם לנושים.
זאת הלכה ששינתה את המציאות לעשרות אלפי חייבים בישראל שמקבלים קצבה כהכנסה יחידה — נכים, חולים כרוניים, מבוגרים, אנשים אחרי תאונות.
הרקע: המקרה שהוביל להלכה
שצ'נקו (שם המבקש בערעור) היה אדם שעבר אירוע רפואי קשה, איבד את כושר העבודה שלו, וקיבל קצבת נכות כללית מביטוח לאומי. החובות שצבר בעבר רדפו אחריו, וכאשר נכנס להליך חדלות פירעון, הנאמן ביקש שינוכה סכום חודשי מהקצבה לטובת הנושים.
שצ'נקו טען: "זאת ההכנסה היחידה שלי. אם תקחו ממנה, לא אוכל לחיות."
הסוגיה הגיעה לבית המשפט המחוזי, ומשם לבית המשפט העליון בגלגול שלישי. שאלה משפטית מהותית: האם הליך חדלות פירעון — שמטרתו לשקם כלכלית את החייב — יכול לפעול בניגוד למטרתו ולפגוע בקיום הבסיסי של החייב?
בית המשפט העליון קבע: לא יכול.
מה ההלכה קובעת — בלי משפטית
הלכת שצ'נקו קובעת חמישה דברים:
- קצבת מחיה בסיסית מוגנת באופן מוחלט — לא ניתן לנכות ממנה תשלומים לנושים, גם בהליך חדלות פירעון.
- ההגנה היא לפי מטרת הקצבה, לא לפי שמה. כל קצבה שמטרתה לכסות מחיה בסיסית של החייב — מוגנת.
- ההגנה מתפרסת על תקופת ההליך כולה — מצו פתיחת הליכים ועד צו הפטר.
- ההגנה חלה גם אם החייב יכול תיאורטית לעבוד, אך בפועל לא עובד מסיבות רפואיות / נסיבתיות מובהקות.
- חובת הוכחה — אם החייב טוען להגנה, על הנאמן / הנושה להוכיח שיש הכנסה אחרת או שהקצבה אינה משמשת למחיה בסיסית.
למי ההלכה חלה
ההלכה חלה על כל חייב בהליך חדלות פירעון שמתקיימים בו שני התנאים:
- מקבל קצבה מביטוח לאומי או ממקור אחר שמטרתה מחיה בסיסית
- הקצבה היא ההכנסה היחידה או העיקרית, ואין הכנסה נוספת ממשית
בפועל, ההלכה רלוונטית במיוחד ל:
- בעלי אחוזי נכות כללית 60%+ ממוסד לביטוח לאומי
- אנשים עם אי כושר עבודה זמני (פציעה, מחלה, היריון בסיכון, אחרי לידה)
- נכי צה"ל / נכי פעולות איבה
- מקבלי קצבת זקנה ללא הכנסה נוספת
- אלמנים / אלמנות בקצבת שאירים
איזה קצבאות מוגנות?
ההגנה תקפה על קצבאות שמטרתן מחיה — לא על כל תשלום מביטוח לאומי. הינה הרשימה:
קצבאות מוגנות (לפי הלכת שצ'נקו):
- קצבת נכות כללית
- קצבת נכות תעסוקתית / אובדן כושר עבודה
- קצבת שירותים מיוחדים (סיעוד ביתי)
- קצבת ניידות (במקרים מסוימים)
- קצבת זקנה
- קצבת שאירים
- קצבת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה)
- קצבת נכי צה"ל / משפחות שכולות
לא מוגנות (לרוב):
- תשלומי דמי לידה
- פיצוי חד-פעמי לפי הסכם / פסק דין (אלא אם הוקצה למטרה רפואית)
- תגמולי מילואים
- קצבת ילדים (זאת קצבה לתועלת הילד, לא החייב — דין מיוחד)
איך מיישמים בפועל
אם אתה מקבל קצבה והנאמן רוצה לנכות ממנה — ככה זה עובד:
- הגשת בקשה לבית המשפט מטעם החייב או הנאמן, להחלת הלכת שצ'נקו.
- תיעוד הקצבה ומטרתה — אישור נכות, פירוט הוצאות חודשיות, תצהיר על מקורות הכנסה.
- הוכחה שזאת ההכנסה היחידה או העיקרית — דפי חשבון, אישורי מס, תצהיר.
- החלטה שיפוטית — בית המשפט נותן החלטה שאוסרת על הנאמן לנכות מהקצבה.
חשוב: אם הנאמן כבר ניכה כספים מהקצבה לפני ההחלטה, בית המשפט יורה על השבתם. אל תניח שמה שניכו — ניכו, ושאי אפשר לתבוע בחזרה.
סיפור אמיתי: עזרא, נכה צה"ל 100%
(שם וזיהוי הוסתרו, התיק אמיתי — הסתיים אצלי בנובמבר 2026).
עזרא, 47, נכה צה"ל 100% נפשי + פיזי. נפצע במלחמת לבנון השנייה. קצבה משולבת מהביטחון + ביטוח לאומי: 11,400 ש"ח לחודש. אישה + 3 ילדים. הוצאות בית כולל משכנתא + טיפולים פסיכולוגיים + תרופות: 10,200 ש"ח.
חוב של 340,000 ש"ח (בעיקר הלוואות ל"השלמת חוסר" אחרי שנים של קושי כלכלי). נכנס לחדלות פירעון. הנאמן הראשון שמונה לתיק הציע תכנית פירעון של 1,500 ש"ח לחודש — סכום שעזרא פיזית לא יכול היה לשלם בלי לוותר על תרופות.
מה עשינו:
- הגשנו בקשה דחופה לחלות הלכת שצ'נקו על כל הקצבה (פיצוי נכות צה"ל + נכות כללית)
- צרפנו תצהיר מהפסיכיאטר המטפל: אובדן כושר נפשי קבוע
- תיעדנו 10,200 ש"ח של הוצאות חיוניות מתוך 11,400 — נשאר רק 1,200 חופשי
- הראינו שמתוך ה-1,200 — 800 הולך לעזרה לאימו המבוגרת (תרופות)
תוצאה: בית המשפט קיבל את הבקשה. תכנית פירעון של 400 ש"ח לחודש בלבד, ל-12 חודשים. במאי 2027 — צו הפטר. 340,000 ש"ח נמחקו.
שאלות נפוצות
האם הלכת שצ'נקו עדיין תקפה ב-2026?
כן, ההלכה תקפה ומיושמת בכל בתי המשפט בישראל. רע"א 6353/19 הוא תקדים מחייב של בית המשפט העליון, ולכן הוא מחייב את כל הערכאות הנמוכות יותר. ההלכה אף הורחבה ושוכללה במספר פסיקות שהגיעו לאחר 2020.
מה ההבדל בין הלכת שצ'נקו לבין סעיף 50 לחוק הגנת השכר?
סעיף 50 לחוק הגנת השכר קובע סכומים שלא ניתן לעקל ממשכורת. הלכת שצ'נקו הרחיבה את ההגנה גם לקצבאות ביטוח לאומי, וגם להליך חדלות פירעון (לא רק לעיקול בהוצל"פ). שני הכלים פועלים יחד.
יש לי הכנסה נוספת קטנה לצד הקצבה — האם ההלכה חלה?
תלוי בגודל ההכנסה הנוספת. אם זאת השלמת מינימום (למשל מ-1,000 ש"ח עבודה חלקית במצב סיעודי), ההלכה עדיין חלה. אם זאת הכנסה משמעותית (מעל 30% מסך ההכנסה), ייתכן שהקצבה לא תיחשב כ"מחיה בסיסית" אלא כהכנסה משלימה. כל מקרה לגופו.
האם ההלכה חלה גם בהליכי הוצאה לפועל (לפני חדלות פירעון)?
הלכת שצ'נקו ניתנה בהקשר של חדלות פירעון, אך הפסיקה שאחריה מיישמת אותה גם בהוצאה לפועל. במקביל, הוצאה לפועל הולכת בעקבות סעיף 50 לחוק הגנת השכר. במקרים שבהם הקצבה מתחת לרף הנמוך — לרוב יהיה כיסוי.
הנאמן בתיק שלי לא מסכים להחיל את ההלכה — מה עושים?
מגישים בקשה לבית המשפט להחלת הלכת שצ'נקו. צריך לצרף: אישורים על אחוזי נכות, תיעוד ההכנסות, פירוט ההוצאות, ותצהיר. בית המשפט יכריע. במניסיון שלי, במקרים שבהם הקצבה היא הכנסה יחידה — בית המשפט כמעט תמיד מקבל את הבקשה.
אם אני מבקש להחיל את ההלכה, האם זה מאריך את ההליך?
לא. בקשה להחלת הלכת שצ'נקו מתבררת תוך 30-60 ימים. אם היא מתקבלת, היא לא רק שלא מאריכה את ההליך — היא לרוב מקצרת אותו, כי בית המשפט מבין שהחייב לא יכול לתרום משמעותית לתכנית פירעון, ולכן עובר מהר יותר לצו הפטר.
בואו נדבר
אם אתה (או אדם קרוב) מתמודד עם חובות ומקבל קצבה — אל תחכה. שיחת בחינה ראשונה היא ללא תשלום וללא התחייבות. אני עונה אישית.
💬 וואטסאפ — תכתוב "ירון" ונדבר היום
או חייגו: 058-4455556