החוק מגן על: בית מגורים סביר, רכב עד 60,000 ש"ח, מזון וביגוד בסיסי, ריהוט ביתי, קצבאות (ביטוח לאומי, נכות, פנסיה במגבלה), כלי עבודה. נכסים נוספים יכולים להימכר לטובת הנושים, אך יש אסטרטגיות הגנה.
📖 מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 · עדכון נוהל 18.1 (ינואר 2026) · המסמך הרשמי
סעיף 22 לחוק הוא "חלקת ההגנה". הוא מגדיר במפורש מה לא ניתן לקחת מהחייב:
החוק מגן על מקורות הכנסה חיוניים:
קצבת פנסיה חודשית — מוגנת עד תקרה (נכון ל-2026: כ-10,000 ש"ח חודשי). מעבר לכך — חלק ניתן לעיקול.
שכר מינימום מוגן לחלוטין. שכר נוסף — אחוז עיקול לפי אמות מידה (לרוב 20-30%).
נכסים שעלולים להימכר לטובת הנושים:
חשוב: הנאמן יכול למכור נכסים אלה ולחלק תמורה לנושים.
אם יש נכס מעבר למה שהחוק מגן עליו (למשל, רכב של 75,000 ש"ח), אפשר להציע לקופה את ההפרש (15,000 ש"ח) כתחליף לרכישת הרכב. במצב טוב הנאמן מסכים.
רכב, דירה, או נכס אחר — אם מוכח שהוא הכרחי לקיום משפחה (4+ ילדים, צרכים מיוחדים, נסיעות עבודה חיוניות) — הסיכוי להשאיר אצל החייב גבוה משמעותית.
תזמון הבקשה משפיע על הגנה. למשל, אם תקבל ירושה בעוד 6 חודשים — עדיף לחכות. אם תאבד עבודה — עדיף להגיש מיד.
אם הבית רשום על שני בני הזוג והאחד הוא לא בחדלות פירעון — הגנה משופרת. במצב טוב לא ניתן למכור.