בשורה אחת: מי שמקבל קצבת נכות / נכות כללית / שאירים / זקנה — אסור לנאמן ולנושים לגעת בקצבה הבסיסית. זאת הלכה של בית המשפט העליון (הלכת שצ'נקו 2020). זה משנה את כל ההליך, וזה הדבר הראשון שצריך לוודא לפני שמגישים בקשה לחדלות פירעון.
אם אתה (או אחד מבני המשפחה שלך) מקבל קצבה מביטוח לאומי בגלל נכות, אי כושר עבודה, או שאיבדת את היכולת לפרנס — והחובות תופסים את כל מה שנשאר — המאמר הזה בשבילך.
אני כותב את זה כי בכל חודש מגיעים אליי 3-5 אנשים במצב הזה, וכמעט תמיד הם נדהמים לגלות שלוש דברים: הקצבה שלהם מוגנת לחלוטין, ההליך מותאם להם אחרת, ופעמים רבות הם זכאים למסלול מקוצר עם צו הפטר תוך 12-18 חודשים בלבד.
למה החוק רואה אותך אחרת
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (2018) קובע עקרון בסיסי: כל אדם זכאי להליך שמותאם ליכולתו. כשאדם מקבל קצבת נכות, הוא לא חייב בעל יכולת השתכרות רגילה. זה משנה הכל:
- גובה התשלום החודשי — נקבע לפי מה שנשאר אחרי הוצאות מחיה בסיסיות, לא אחוז מהכנסה
- אורך התכנית — לעיתים קרובות תכנית מקוצרת או פטור מיידי
- נכסים שמוגנים — בנוסף לבית הסביר ולרכב, גם ציוד רפואי, רכב מותאם נכות, ועוד
- חובת שיתוף פעולה — נמדדת אחרת. לא דורשים ממך להתחיל לעבוד אם אינך יכול
איזה קצבאות נחשבות כאי כושר / נכות בהליך?
- קצבת נכות כללית (מביטוח לאומי) — אחוזי נכות 60%+
- קצבת נכות תעסוקתית — אובדן כושר עבודה מלא או חלקי
- קצבת נכי צה"ל / משרד הביטחון
- קצבת שירותים מיוחדים (SHS)
- קצבת ניידות
- קצבת שאירים — שמטרתה החזקת המשפחה
- קצבת זקנה (במקרים מסוימים)
הלכת שצ'נקו — ההגנה הקריטית
ב-2020, בית המשפט העליון חתם על אחת ההלכות החשובות ביותר לחייבים עם נכות: רע"א 6353/19, הידועה כ"הלכת שצ'נקו".
ההלכה קובעת בפשטות: אסור לנכות תשלומים חודשיים לנושים מתוך קצבאות ביטוח לאומי המיועדות למחיה בסיסית, כאשר הקצבה היא ההכנסה היחידה של החייב או שמטרתה לכסות צרכים בסיסיים שאחרת לא ניתן לכסות.
זה לא תיאוריה — זה הלכה חיה שאני מיישם בכל תיק רלוונטי. אם הנאמן ניסה לקחת כסף מהקצבה שלך, ההלכה הזאת היא הסעיף שצריך להפנות אליו.
למאמר מפורט על ההלכה — מה היא קובעת, איך מיישמים אותה, וסיפור של תיק שהסתמכנו עליה: הלכת שצ'נקו — מתי אסור לנכות מקצבאות ביטוח לאומי.
מה הנאמן לא יכול לקחת ממך
בנוסף לקצבת ביטוח לאומי, ישנן הגנות נוספות שחלות חזק יותר על מי שיש לו נכות / אי כושר:
רשימת ה"מוגנים":
- קצבת ביטוח לאומי (מוגנת לחלוטין — הלכת שצ'נקו)
- בית מגורים יחיד עד גודל סביר (סעיף 229)
- רכב מותאם נכות / ניידות — מוגן באופן רחב יותר מרכב רגיל
- ציוד רפואי, כיסא גלגלים, מכשירי שמיעה, מכשירי נשימה
- פיצוי מביטוח חיים / תאונה במידה והוא מיועד לטיפול רפואי
- תכשיטים אישיים בעלי ערך סנטימנטלי בסביר
- ציוד ביתי בסיסי (מקרר, מיטה, ארון)
מה כן יכולים לקחת?
- נכסים יקרים מעבר לסביר (דירה שנייה, רכב שני, וילה)
- חסכונות פנסיוניים שניתנים לפדיון מיידי
- פיקדונות / קרנות / השקעות (עם הגבלות)
- זכויות בעיזבון / ירושה שטרם חולקה
אי כושר זמני מול נכות קבועה — איך זה משפיע?
ההבחנה הזאת קריטית. הנאמן יבדוק את המצב באופן שונה לחלוטין אם הנכות זמנית או קבועה:
- נכות קבועה — תכנית פירעון לרוב מקוצרת, לעיתים פטור מיידי, התשלום החודשי נמוך מאוד או אפס. ההליך לרוב 12-24 חודשים.
- אי כושר זמני — הנאמן יבדוק את התחזית: מתי תחזור לעבוד? במצבים כאלה ייתכן שתכנית הפירעון "תקפא" עד שתחזור, או שהיא תוגדר על בסיס הכנסה משוערת.
למאמר מפורט עם השוואה מלאה — 7 ההבדלים בין נכות זמנית לקבועה והמשמעות לכל הליך: אי כושר עבודה זמני מול נכות קבועה — איך זה משפיע על ההליך.
סיפור: רחל, 75% נכות, חוב 220 אלף ש"ח
(שיניתי את השם ופרטים מזהים, השאר אמיתי — תיק שהסתיים אצלי במרץ 2026).
רחל, גרושה, 52, עברה אירוע מוחי לפני 6 שנים. נשארה עם 75% נכות קבועה ומוכרת. הכנסה: 5,800 ש"ח קצבה לחודש. שכר דירה: 3,200. הוצאות מחיה: 2,400. נשאר לה 200 ש"ח בחודש.
החובות שלה הצטברו לאחר האירוע — היא לקחה הלוואות כדי לכסות שיקום, טיפולים, וטיפול שיניים. סה"כ 220,000 ש"ח. ההוצאה לפועל החלה לעקל חלק מהקצבה.
כשהיא הגיעה אליי, היא כבר היתה בייאוש — שילמה ריביות 4 שנים והקרן כמעט לא ירדה. בנוסף, אחת מהנושות איימה להגיש בקשה לכינוס נכסים על דירת ההורים (שהיא ירשה חצי ממנה).
מה עשינו:
- הגשנו בקשה לצו פתיחת הליכים — תוך 38 ימים ניתן הצו, כל ההליכים מהוצל"פ נעצרו
- הסתמכנו על הלכת שצ'נקו והוכחנו שהקצבה כולה משמשת למחיה בסיסית
- החצי בדירת ההורים — דרשנו הגנה כי זה משק הבית המגן (נדחה בחלקו אבל קיבלנו דחיית מימוש ל-3 שנים)
- תכנית פירעון של 200 ש"ח לחודש למשך 18 חודשים בלבד
התוצאה: מרץ 2026, לאחר 19 חודשי הליך — צו הפטר. כל 220,000 הש"ח נמחקו. רחל ממשיכה לחיות באותה הכנסה — אבל בלי החובות, בלי ההוצל"פ, בלי הפחד מהמכתבים בדואר.
3 הטעויות שכמעט עוצרות תיקים של אנשים עם נכות
טעות 1: לחתום על הסדר עם נושה לפני שמתייעצים
נושים יודעים שאנשים עם נכות פגיעים. הם שולחים הצעות "פשרה" מפתות — "תשלם 30% מהחוב ונוותר על השאר". זה בלתי הפיך: ברגע שחתמת — אתה מוותר על האפשרות לכלול את החוב בחדלות פירעון, ועל המסלול שיכול היה למחוק את כל החוב בלי תשלום.
אל תחתום על שום מסמך מנושה לפני התייעצות. כן, אפילו אם זה נראה כמו "הצלה".
טעות 2: לא לדווח על נכות כשמגישים בקשה
הבקשה לחדלות פירעון כוללת תצהיר על המצב הכלכלי. רבים שוכחים — או מתביישים — לציין שיש להם אישור נכות מביטוח לאומי. זאת הטעות הכי מצערת, כי בלי האישור הזה הנאמן יחשב את התכנית כמו לכל חייב רגיל. אז אתה תקבל תכנית שכפויה עליך לשלם — בלי שלקחו בחשבון את ההגנה הקבועה בחוק.
טעות 3: להמשיך לקחת הלוואות כדי לכסות הוצאות רפואיות
אחרי מחלה / תאונה, הרבה אנשים נוטלים הלוואות כדי לכסות טיפולים שביטוח הבריאות לא מכסה. זה מבין — אבל זה מעמיק את הבור. אם אתה כבר במצב של חוב + נכות, עצור. הליך חדלות פירעון יכול לפעמים לכלול גם הוצאות רפואיות עתידיות בתכנית. דבר עם עו"ד לפני שאתה לוקח עוד הלוואה.
שאלות נפוצות
האם הליך חדלות פירעון יפגע בקצבת הנכות שלי?
לא. הלכת שצ'נקו (רע"א 6353/19) של בית המשפט העליון קובעת חד-משמעית שאסור לנכות תשלומים מקצבת ביטוח לאומי המיועדת למחיה בסיסית. במהלך כל ההליך הקצבה ממשיכה להגיע אליך במלואה — ללא ניכוי. הגוף היחיד שיכול לעכב קצבה הוא ביטוח לאומי עצמו (במקרים של חוב לביטוח לאומי), ולא הנאמן או הנושים.
כמה זמן יקח ההליך אם יש לי נכות קבועה?
במקרים של נכות קבועה גבוהה ללא יכולת השתכרות, ההליך לרוב מהיר משמעותית — בין 12 ל-18 חודשים מיום מתן צו פתיחת הליכים ועד צו הפטר. במקרים מסוימים בית המשפט אף נותן "פטור לאלתר" — שחרור מיידי מכל החובות בלי תכנית פירעון.
מה גובה התשלום החודשי שאצטרך לשלם?
התשלום נקבע לפי "יכולת ההחזר" שלך — שזה מה שנשאר אחרי הוצאות מחיה סבירות (שכר דירה, חשמל, מים, מזון, ביטוח בריאות משלים, תרופות). אצל אנשים עם נכות קבועה והכנסה מקצבה בלבד, התשלום החודשי נע בדרך כלל בין 0 ל-500 ש"ח. יש לקוחות שלא משלמים אגורה ובכל זאת מקבלים צו הפטר.
האם אאבד את דירת המגורים שלי?
ב-90%+ מהמקרים, לא. סעיף 229 לחוק חדלות פירעון מגן על דירת המגורים היחידה. כשמדובר באדם עם נכות — ההגנה חזקה אף יותר, כי בית המשפט לוקח בחשבון את הצורך בסביבה מותאמת. רכב מותאם לנכות / ניידות גם הוא מוגן באופן רחב.
האם הלכת שצ'נקו חלה גם על קצבת זקנה / שאירים?
במקרים רבים — כן. ההלכה לא מוגבלת רק לקצבת נכות. היא חלה על כל קצבה שמטרתה לכסות צרכי מחיה בסיסיים של החייב, כאשר זאת ההכנסה היחידה או העיקרית. קצבת שאירים, קצבת זקנה, וקצבת שירותים מיוחדים — כל אלה זוכים להגנה דומה במצבים המתאימים.
יש לי אי כושר זמני (לא נכות קבועה) — איך זה משפיע?
אי כושר זמני מתנהל קצת אחרת. הנאמן יבדוק את התחזית הרפואית — מתי צפוי שתחזור לעבוד. בתקופת אי הכושר ההגנות חלות במלואן. כשתחזור לעבוד, התכנית עשויה להיבחן מחדש. למידע מפורט: אי כושר עבודה זמני מול נכות קבועה.
כמה עולה ייצוג בעו"ד למישהו שיש לו נכות?
במשרד שלנו, שכר טרחה לתיקי חדלות פירעון של אנשים עם נכות / קצבה כהכנסה יחידה הוא 8,000-15,000 ש"ח + מע"מ, בפריסה ארוכת טווח (12-24 תשלומים). הרבה מהלקוחות שלנו פותחים את ההליך ב-500-800 ש"ח בלבד — והשאר על פני שנתיים. שיחת בחינה ראשונית — תמיד חינם.
האם הילדים שלי / בן/בת הזוג יושפעו מההליך?
בני המשפחה לא חייבים בחובות שלך (אלא אם חתמו כערבים). דירת המגורים המשותפת מוגנת. חשבון הבנק של בן/בת הזוג לא מוקפא. אם הילדים מקבלים קצבת נכות בנפרד — היא לא נכללת בכלל בהליך. ההליך הוא אישי שלך.
בואו נדבר
אם אתה (או אדם קרוב) מתמודד עם חובות ומקבל קצבה — אל תחכה. שיחת בחינה ראשונה היא ללא תשלום וללא התחייבות. אני עונה אישית.
💬 וואטסאפ — תכתוב "ירון" ונדבר היום
או חייגו: 058-4455556