צו תשלומים הוא ההחלטה של רשם הוצאה לפועל על הסכום החודשי שהחייב משלם. הצו נקבע לפי "אמות מידה" של הממונה — בערך 3-10% מההכנסה לאחר ניכויי קיום. הליך הפחתה (חקירת יכולת) מאפשר להפחית את הצו אם הוא לא נסבל. במצב טוב — הפחתה של 50% ומעלה.
צו של רשם הוצאה לפועל שקובע כמה החייב משלם בחודש. הצו מנחה את המעסיק / הבנק / החייב כמה כסף להעביר חודשי לכיסוי החוב.
לפי "אמות מידה" של הממונה על ההוצאה לפועל — נוסחה שמחשבת:
• הכנסה ברוטו ונטו
• מצב משפחתי (בודד/נשוי/אחד הורי)
• מספר ילדים
• הוצאות חיים (שכ"ד, מזון, חינוך, בריאות)
• תוצאה: סכום שנשאר לקיום — 3-10% ממנו לתשלום החוב
1. חקירת יכולת — מסמך משפטי שמציג הכנסות והוצאות אמיתיות
2. בקשה לרשם להפחתה לפי החקירה
3. הצגת ראיות תומכות (תלושים, חשבונות, מסמכי הוצאה)
4. דיון (לעיתים) או החלטה בכתב
5. צו תשלומים חדש — לרוב נמוך משמעותית
חייב עם משכורת 8,000 ש"ח, נשוי + 2 ילדים:
• ניכויים לקיום: ~6,700 ש"ח (לפי אמות מידה)
• יתרה לתשלום: ~1,300 ש"ח
• הצו לפני הליך: 1,300 ש"ח
• הצו אחרי הליך טוב: 400-700 ש"ח (תוספת הוצאות מוכחות)
30-60 ימים בדרך כלל. אם דורש דיון: עד 3 חודשים. במקרים דחופים (בגלל הצו הנוכחי לא נסבל) ניתן להגיש בקשה דחופה.
לא. אם המצב הפיננסי משתנה (אובדן עבודה, חולה, ילד נוסף), אפשר לבקש שוב הפחתה. הצו לא סטטי — הוא משקף את המציאות.
כן — אם יש עיקול שכר. אבל אם הצו הוא תשלום ישיר (החייב מעביר בעצמו), המעסיק לא יידע. חלק מההליך הוא לעבור מעיקול שכר לתשלום ישיר.