חובות אחרי גירושין — מי באמת חייב מה

הבסיס המשפטי

החוק בישראל קובע: אחריות לחוב היא אישית. אם בעלך לשעבר לקח הלוואה על שמו בלבד, החוב הוא שלו ולא שלך — גם אם הייתם נשואים באותה תקופה. אבל יש 4 חריגים חשובים:

1. חובות שנלקחו בשני שמותיכם
2. חובות "לצרכים משותפים של המשפחה"
3. חובות שחתמת ערב
4. חובות שנלקחו על שמך בלי הסכמתך (זיוף / הטעיה)

חובות "במהלך הנישואין" — מתי הם משותפים?

החוק (חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973) קובע שנכסים שנצברו במהלך הנישואין הם משותפים. אותו עיקרון חל על חובות — אבל לא לכל החובות.

חובות שייחשבו "משותפים":

• משכנתא על דירה משותפת
• הלוואה שנלקחה לתיקון הבית, חופשה משפחתית, רכישת רכב משפחתי
• חוב לחברת חשמל / מים / ארנונה — תקופת הנישואין
• הלוואה ל"השלמת חוסר" — כיסוי הוצאות בית
• חוב למוסד חינוכי של ילדים

חובות שיישארו אישיים:

• הלוואה לרכב פרטי של אחד מבני הזוג
• חוב להימורים / טיולים של אחד מהם
• חוב לעורך דין פרטי של אחד מבני הזוג
• הלוואות שנלקחו לפני הנישואין

חובות שנלקחו על שם אחד בלבד

אם בעלך לקח הלוואה על שמו בלבד ב-2020 לרכב חדש לעצמו, ולא חתמת על המסמכים — זה החוב שלו, לא שלך. גם בזמן הגירושין הוא יישאר על שמו.

אבל הנה הבעיה: אם נמכרו נכסים משותפים (דירה, רכב משפחתי) — חלק מהתמורה יכול ללכת לכיסוי החובות "המשותפים" של שני בני הזוג, גם אם רק אחד חתם.

כשבן/בת זוג העלימו הלוואות (הסיוט הקלאסי)

זה מקרה שאני רואה לעיתים קרובות. בעל / אישה לוקחים הלוואות בסתר, על שמם בלבד, ולא מספרים. אחרי הגירושין מתגלה החוב. מה עושים?

אם החוב על שמו של מי שלקח

אתה לא חייב כלום. החוב הוא שלו. אם הוא לא שילם — נושה יכול לתבוע אותו, לא אותך. גם אם נמצא חוב של 200,000 ש"ח שלא ידעת עליו — אתה לא ערב לו.

אם הוא הלווה את הכסף לצרכים משותפים

זה יותר מסובך. אם הוא הוכיח שהשתמש בכסף לצרכי המשפחה (תיקון הבית, חתונה של בן/בת, וכו') — בית המשפט לעיתים יחייב את שני בני הזוג. הקריטריון: האם נהנית מהכסף? אם כן — ייתכן ותהיי חייבת חלקית.

אם הוא לקח על שמך (זיוף)

פעולה זאת היא פלילית. צריך:

1. הגשת תלונה במשטרה (זיוף / קבלת דבר במרמה)
2. הגשת בקשה אזרחית לביטול החוב
3. הצגת מסמכים — חתימות שונות, הוכחה שלא חתמת, וכו'

זה הליך ארוך אבל אם תצליחי להוכיח — החוב יבוטל לחלוטין.

ערבות לחוב של בן/בת זוג

אם חתמת ערב — אתה אחראי לאותו דבר כמו החייב הראשי. גירושין לא משחררים אותך מערבות. הבנק יכול לפנות אליך ולגבות ממך, גם בלי לפנות לבן/בת הזוג קודם.

איך משחררים מערבות?

• בהסכם גירושין: לקבוע שבן/בת הזוג ישלם את החוב, ולקבל הצהרה מהבנק שמשחרר ערבותך — זה הקל ביותר.
• בהליך חדלות פירעון: אם אתה נכנס להליך, גם הערבות שלך נכללת ונמחקת בצו הפטר.
• אם אין שיתוף פעולה: בית משפט יכול לחייב את החייב הראשי "לשחרר אותך" כחלק מהסדר הגירושין. הליך ארוך.

איך מחלקים בהסכם גירושין?

הסכם גירושין הוא המקום הקריטי לקבוע מי משלם מה. ככלל אצבע:

1. רשימה מלאה של החובות (אל תתחילי בלי בדיקה — חוב נסתר יחזור לרדוף)
2. חלוקה: מי משלם איזה חוב
3. במקרה של חוב משותף: מי לוקח על עצמו את "תפעול" התשלום (משלם ישירות לבנק)
4. במקרה של ערבות: מי משוחרר ואיך
5. סנקציה אם אחד מהצדדים לא ישלם: לעיתים כדאי לכלול "אם הוא לא ישלם, היא תוכל לתבוע אותו לפי בית משפט"

טיפ חשוב: הסכם גירושין חתום בבית משפט (לא רק במשרד עו"ד) הוא חזק יותר משפטית. הוא יוכל לשמש "מסמך לביצוע" בהוצאה לפועל.

סיפור: מירה, אישה שעוברת גירושין

(שם שונה. תיק אמיתי, סיום אפריל 2026.)

מירה, 38, שתי בנות (8 ו-11). אחרי 12 שנות נישואין, מתחילה גירושין. בעלה היה "המנהל הפיננסי" של הבית. לאחר ההסכם, היא גילתה שיש חוב של 145,000 ש"ח על שמו בלבד שהוא לא דיווח בהליך הגירושין:

• הלוואה מ-2020 (87,000 ש"ח) — להימורים בקזינו אונליין
• 2 הלוואות חוץ-בנקאיות (58,000 ש"ח) — לכיסוי ההימורים

אבל בנוסף — מירה הייתה ערבה ל-2 הלוואות אחרות (משכנתא + הלוואה לרכב משפחתי), סה"כ עוד 220,000 ש"ח. הבעל הפסיק לשלם.

מה עשינו:

• לחובות שעל שמו בלבד (145,000 ש"ח) — מירה לא חייבת. בית המשפט קבע שהשימוש (קזינו) אישי בלבד.
• לערבויות — הגשנו בקשה לחדלות פירעון לבן הזוג (תיק שלו) שכוללת גם את חובות הערבות.
• במקביל — מירה נכנסה לחדלות פירעון על שמה לכיסוי החובות שלה.
• חתימה על הסכם משנה שמשחרר את מירה מערבויות עתידיות

תוצאה (אפריל 2026): שני צווי הפטר. מירה יצאה מההליך עם אפס חוב. הילדות נשארו בדירה. חיסכון של מירה: 220,000 ש"ח (החובות שכמעט נפלו עליה).

איך מתחלקת האחריות לחובות בעקבות הגירושין? — התמונה המלאה

השאלה "מי חייב מה" נשמעת פשוטה, אבל היא אחת הסוגיות הסבוכות ביותר בגירושין. הסיבה: בישראל מתקיימים במקביל שני עולמות משפטיים שלא תמיד מסתדרים זה עם זה. מצד אחד, יחסי הצדדים בינם לבין עצמם — מי מבטיח לשלם מה, לפי הסכם הגירושין ולפי חוק יחסי ממון. מצד שני, יחסי הצדדים מול הנושים — הבנק, חברת האשראי או ההוצאה לפועל, שלא כבולים להסכם הגירושין ופונים למי שחתום מולם. הפער בין שני העולמות האלה הוא המקום שבו אנשים נופלים.

ננסח את זה כלל אצבע: הסכם הגירושין מחלק את החוב ביניכם, אבל הוא לא מוחק חתימה מול נושה. אם שניכם חתומים על הלוואה, ובהסכם הגירושין נכתב שבן הזוג לשעבר ישלם אותה — זה מחייב אותו כלפייך, אבל הבנק עדיין רשאי לגבות ממך אם הוא לא משלם. במקרה כזה תשלמי לבנק, ואז תוכלי לתבוע חזרה (שיבוב) מבן הזוג על סמך ההסכם. זו בדיוק הנקודה שבה חשוב לתפור את ההסכם נכון מלכתחילה, ולא רק "לחתום כדי לסגור פרק".

מעבר לכך, האחריות מושפעת מכמה גורמים שבית המשפט לענייני משפחה שוקל כשמתעורר סכסוך: מי חתם על ההתחייבות, מתי נוצר החוב (לפני הנישואין, במהלכם או אחרי הפרידה בפועל), למה שימש הכסף, ומי נהנה ממנו. אף אחד מהמרכיבים האלה אינו מכריע לבדו — ההכרעה תמיד תלויה בנסיבות הספציפיות של התיק. שני זוגות עם "אותו חוב על הנייר" יכולים לקבל תוצאה שונה לגמרי, בהתאם לראיות ולהתנהלות בפועל.

חובות משותפים מול חובות נפרדים — איך מבחינים?

ההבחנה הקריטית ביותר בכל תיק גירושין עם חובות היא בין חוב משותף לחוב נפרד (אישי). זו אינה שאלה טכנית של "על שם מי הכרטיס", אלא שאלה מהותית של מטרת החוב וההנאה ממנו. הנה איך אני עובר על זה עם לקוחות:

מתי חוב ייטה להיחשב משותף

• שני בני הזוג חתומים על ההלוואה או על כתב הערבות — זו החתימה שמדברת.
• הכסף שימש לצרכים של התא המשפחתי — משכנתא, שיפוץ הבית המשותף, רכב משפחתי, חינוך הילדים, כיסוי מינוס משותף בחשבון הבית.
• שני הצדדים נהנו מהכסף בפועל, גם אם רק אחד חתם — למשל הלוואה שנלקחה על שם אחד וממנה שולם החוב המשותף בחשבון הבית.
• החוב נצבר בתקופת החיים המשותפים ולא בתקופה שבה הצדדים כבר חיו בנפרד למעשה.

מתי חוב ייטה להישאר נפרד ואישי

• ההלוואה נלקחה על שם אחד בלבד, בלי ידיעת הצד השני, ולמטרה שלא הועילה לתא המשפחתי.
• הכסף שימש להוצאה אישית מובהקת — הימורים, התמכרות, מימון קשר מחוץ לנישואין, עסק פרטי שהצד השני לא היה חלק ממנו.
• חובות שקדמו לנישואין ולא הפכו למשותפים במהלך הדרך.
• קנסות אישיים, חובות שנוצרו מהתנהלות פלילית או רשלנית של צד אחד.

שימו לב: "נפרד" מבחינתכם לא תמיד אומר "נפרד" מבחינת הנושה. אם חתמת כערבה על חוב שהיה במהותו אישי של בן הזוג — כלפי הבנק את עדיין ערבה. לכן הבחנת ה"משותף מול נפרד" רלוונטית בעיקר בחלוקה ביניכם ובטיעונים מול בית המשפט למשפחה, בעוד שמול הנושה קובעת החתימה. את הסוגיה של אחריות בן זוג לחובות שנוצרו במהלך הנישואין, כולל "חזקת השיתוף בחובות", הרחבנו במאמר נפרד — אחריות בן/בת זוג לחובות.

טבלה: מי נושא באחריות — לפי סוג החוב

הטבלה הבאה היא כלי התמצאות מהיר. היא מציגה נטייה כללית בלבד — כל מקרה נבחן לגופו, וההכרעה הסופית תלויה בראיות, בחתימות ובנסיבות.

הסכם הגירושין — הלב של חלוקת החובות

אם יש מסמך אחד שקובע כיצד ייראו חייך הכלכליים אחרי הגירושין, זה הסכם הגירושין. הרבה אנשים משקיעים בו את מלוא תשומת הלב בכל מה שנוגע למשמורת ולרכוש — ומזניחים את סעיף החובות, או משאירים אותו מעורפל. זו טעות יקרה. הסכם ברור וממצה בענייני חובות הוא שסוגר את הדלת מפני הפתעות עתידיות.

מה חייב להופיע בסעיף החובות

1. רשימה מלאה של כל החובות — משכנתא, הלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות, כרטיסי אשראי, מינוס, חובות למוסדות ולרשויות. מה שלא מופיע — ימשיך לרחף כאיום.
2. ייחוס כל חוב לצד המשלם — מי אחראי לכל חוב, וכיצד הוא משלם אותו (ישירות לנושה או דרך הצד השני).
3. הסדרת ערבויות — לכל ערבות שחתם צד אחד לטובת השני, לקבוע מנגנון שחרור: פנייה לבנק לשחרור הערב, מיחזור ההלוואה על שם אחד, או מנגנון פיצוי אם הבנק מסרב.
4. מנגנון גיבוי אם צד לא משלם — סעיף המאפשר לצד שנפגע לפעול מיד בהוצאה לפועל על בסיס ההסכם, בלי לפתוח הליך משפטי חדש מאפס.
5. סעיף "חובות נסתרים" — הצהרה הדדית שאין חובות נוספים שלא גולו, וקביעה מה קורה אם יתגלה חוב כזה בעתיד. זהו רשת ביטחון חשובה במיוחד.

חשוב להבחין: הסכם גירושין מסדיר את היחסים ביניכם, אבל אינו יכול "למחוק" חוב מול נושה שאינו צד להסכם. אם אחרי חלוקת החובות מתברר שהיקף החוב פשוט גדול מדי מכדי לעמוד בו — הסכם הגירושין לבדו לא יפתור זאת, ואז נכנס לתמונה מסלול חדלות הפירעון. את הדרך שבה גירושין וחדלות פירעון משתלבים, ומתי נכון למחוק חובות במסגרת הליך, פירטנו בהרחבה במאמר מחיקת חובות אחרי גירושין.

מה לעשות עכשיו? — צעדים מעשיים לפי סדר

אם אתה או את קוראים את זה בעיצומו של תהליך, הנה סדר פעולות מעשי. הוא בנוי כך שכל שלב מגן עליך בשלב הבא.

שלב 1 — למפות את כל התמונה

לפני כל החלטה, צריך לדעת מה יש. הוציאו דוח נתוני אשראי (דרך אחת מלשכות האשראי) שמראה את כל ההלוואות והחובות הרשומים על שמכם, ובקשו דוח ריכוז יתרות מהבנק. אם יש חשד לחובות מוסתרים של הצד השני, זו העת לבדוק גם דרך עורך דין. אי אפשר לחלק נכון מה שלא ממופה.

שלב 2 — לבדוק על מה חתמתם

אספו את חוזי ההלוואות והמשכנתא ובדקו על אילו מסמכים אתם חתומים ועל אילו אתם ערבים. חתימה וערבות הן ההבדל בין "החוב שלו" ל"החוב שגם שלי". אם אינכם בטוחים אם חתמתם כערבים — זו נקודה שחייבים לברר, כי היא משנה את כל התמונה.

שלב 3 — לפצל את הכספים המשותפים

ככל שהפרידה בפועל התרחשה, כדאי לצמצם את החשיפה המשותפת: לשקול פיצול חשבון בנק משותף, ביטול הרשאות וכרטיסים משותפים, וסגירת מסגרות אשראי משותפות. ככל שהחשבון נשאר משותף, כל חוב חדש שנוצר בו עלול להיחשב משותף.

שלב 4 — לעגן הכל בהסכם

רק אחרי שיש תמונה מלאה, נכנסים לניסוח סעיף החובות בהסכם הגירושין לפי החמישה שפירטנו למעלה. אל תחתמו על הסכם שסעיף החובות בו מעורפל.

שלב 5 — לבדוק אם צריך הליך חדלות פירעון

אם היקף החובות — המשותפים או האישיים — גדול מהיכולת לעמוד בהם, גם אחרי חלוקה הוגנת, ייתכן שהמסלול הנכון הוא חדלות פירעון. זה לא כישלון — זו מערכת חוקית שנועדה בדיוק לאפשר פתיחת דף חדש. ההחלטה מתי ואיך תלויה בנסיבות, וכדאי לבחון אותה מול עורך דין.

שבע טעויות שאני רואה שוב ושוב

אלה הטעויות שחוזרות אצל אנשים שמגיעים אליי מאוחר מדי — אחרי שהנזק כבר נעשה. כולן ניתנות למניעה.

1. לחתום על הסכם בלי למפות חובות. "רק שזה ייגמר" הוא מתכון לחוב נסתר שיצוץ שנה אחר כך.
2. להתעלם מערבויות. הרבה אנשים משוכנעים שגירושין "מנקים" ערבות. הם לא. ערבות נשארת עד שמשחררים אותה אקטיבית.
3. להסתמך על הבטחה בעל פה. "הוא הבטיח שישלם" אינו שווה דבר מול נושה, ולעיתים גם לא מול בית משפט. רק מה שכתוב מחייב.
4. לשלם חוב שאינך חייב. אם נושה פונה אליך על חוב שאתה לא חתום ולא ערב לו — עצם התשלום עלול להתפרש כהכרה בחוב. אל תשלם לפני שבדקת.
5. להשאיר חשבון משותף פתוח. כל חודש שהחשבון נשאר משותף אחרי הפרידה — הוא סיכון מתגלגל.
6. לחכות עם עיקול שכבר הוטל. עיקול על דירה או על חשבון לא "מחכה" עד סוף הגירושין. ככל שממתינים, הנזק גדל.
7. לנהל הכל לבד מול הרגש. החלטות כלכליות מתוך כעס או אשמה כמעט תמיד יוצאות יקרות. גם בזה נגע בהמשך.

צ'קליסט — מה לבדוק לפני שחותמים על הסכם גירושין?

הדפיסו את הרשימה או שמרו אותה. עברו עליה סעיף-סעיף לפני חתימה על ההסכם.

מיתוסים נפוצים על חובות וגירושין

מיתוס: "התגרשנו — אז החובות שלו כבר לא נוגעים לי"

לא מדויק. אם חתמת או ערבת, החוב ממשיך לנגוע לך גם אחרי הגירושין, ללא קשר לרישום המשפחתי. הגירושין מפרידים ביניכם, לא בינך לבין הנושה.

מיתוס: "מה שכתוב בהסכם הגירושין מחייב את הבנק"

לא. הבנק אינו צד להסכם הגירושין. ההסכם מחייב אתכם זה כלפי זה, אבל הבנק ימשיך לגבות ממי שחתום מולו, ורק אחר כך תוכלו "לסגור חשבונות" ביניכם.

מיתוס: "חוב שנלקח על שם אחד לעולם לא ייפול על השני"

לא בהכרח. אם הוכח שהכסף שירת את התא המשפחתי ושהצד השני נהנה ממנו, בית המשפט עשוי להכיר בו כחוב משותף — גם אם רק צד אחד חתום. הכל תלוי בנסיבות ובראיות.

מיתוס: "אם בן הזוג נכנס לחדלות פירעון, גם אני מכוסה"

לא. ההגנה של הליך חדלות פירעון היא אישית לחייב. אם את ערבה, ההליך שלו לא מוחק את הערבות שלך — הבנק עדיין רשאי לגבות ממך, ולעיתים תצטרכי הליך משלך.

מיתוס: "אם אתעלם מהחוב, בסוף הוא יתיישן וייעלם"

התיישנות חובות היא סוגיה משפטית מורכבת, שמושפעת ממועד היווצרות החוב, מהליכים שננקטו ומהכרה בחוב — ולעיתים "השעון מתאפס". אסור להסתמך עליה כאסטרטגיה. התעלמות מחוב כמעט תמיד מחמירה את המצב, לא פותרת אותו.

מקרים כלליים — איך זה נראה בשטח?

המקרים הבאים כלליים וממחישים דפוסים נפוצים. הם אינם מתייחסים לאדם מסוים, וכל תיק אמיתי נבחן לגופו.

מקרה א' — משכנתא משותפת, צד אחד הפסיק לשלם

זוג עם משכנתא משותפת מתגרש. אחד הצדדים עוזב את הדירה ומפסיק להשתתף בתשלום, בהנחה ש"זו כבר לא הבעיה שלי". הבנק, שלא מבחין בין הצדדים, מתחיל בהליכי גבייה מול שניהם. הצד שנשאר בדירה מגלה שהוא חשוף למימוש, למרות שהוא משלם את חלקו. הכיוון המעשי: להסדיר בהסכם מי נושא במשכנתא ואיך, ובמקביל לפעול מול הבנק — לפעמים מיחזור על שם צד אחד, לפעמים מכירה מסודרת, ולעיתים הקפאת הליכים במסגרת הליך חדלות פירעון.

מקרה ב' — חוב אישי שהתגלה אחרי החתימה

אחרי חתימת ההסכם מתגלה הלוואה משמעותית שצד אחד לקח בסתר, על שמו בלבד, ולמטרה אישית. הצד השני חושש שהחוב "ייפול" עליו. אם אין חתימה ואין ערבות — הנטייה היא שהחוב יישאר של מי שלקח אותו. סעיף "חובות נסתרים" בהסכם, אם נוסח מראש, נותן כאן עוגן חשוב. זה בדיוק סוג המקרה שממחיש למה מיפוי מלא לפני החתימה כל כך קריטי.

מקרה ג' — ערבות שנשכחה

שנים אחרי הגירושין, צד אחד מקבל מכתב מההוצאה לפועל על חוב של הגרוש/ה לשעבר. מסתבר שהוא חתם כערב על הלוואה ישנה, ואיש לא טרח לשחרר את הערבות בזמן הגירושין. זהו אחד המקרים המתסכלים ביותר — וכמעט תמיד ניתן היה למנוע אותו בסעיף שחרור ערבויות מסודר בהסכם.

הצד הרגשי — כי זה לא רק כסף

אי אפשר לדבר על חובות בגירושין בלי לדבר על מה שמתחת לפני השטח. גירושין הם אחד המשברים הרגשיים הגדולים בחיים, וכשמוסיפים לזה לחץ כלכלי — התוצאה מציפה. אני פוגש אנשים שמתביישים, כועסים, מפחדים, ולפעמים משותקים מרוב שאינם יודעים מאיפה להתחיל. זה אנושי לחלוטין.

הבעיה היא שהחלטות כלכליות שמתקבלות מתוך רגש — כעס על בן הזוג, אשמה, או רצון "שרק ייגמר" — יוצאות כמעט תמיד יקרות. יש מי שמוותר על זכויות רק כדי לא להתעמת. יש מי שלוקח על עצמו חובות שאינם שלו כדי "להיות ההגון". ויש מי שקופא ולא עושה כלום, בזמן שעיקול או חוב מתגלגלים ותופחים. אף אחת מהתגובות האלה לא משרתת אתכם.

המסר שלי פשוט: הפרידו בין הרגש להחלטה. הרגש לגיטימי, אפשר ואף כדאי לעבד אותו — אבל לא ליד שולחן המשא ומתן ולא מול נושה. במקום זה, קחו את התמונה העובדתית, שימו אותה מול איש מקצוע, וקבלו החלטות מתוך ידיעה ולא מתוך פחד. הרבה מהלחץ שאנשים חשים נובע מאי-הוודאות יותר מאשר מהמצב עצמו. ברגע שיש תוכנית ברורה — מי חייב מה, מה עושים ומתי — עוצמת החרדה יורדת משמעותית.

ואל תישארו עם זה לבד. גם אם המצב נראה חסר מוצא, כמעט תמיד יש מסלול — הסדר, חלוקה נכונה, שחרור ערבות, או הליך חדלות פירעון שמאפשר לפתוח דף. המטרה שלי בשיחה הראשונה היא בדיוק זו: להוריד את הערפל, לומר לך בכנות איפה אתה עומד, ולסמן את הצעד הבא.

שאלות נוספות — לפי סוגיה

אספנו כאן שאלות שחוזרות מלקוחות. פתחו כל שאלה כדי לקרוא את התשובה.

שאלות נפוצות

בעלי לשעבר לא משלם משכנתא — מה יקרה לדירה?

אם המשכנתא היא משותפת (שניך חתומים), הבנק יכול לעקל את הדירה גם אם רק אחד לא משלם. אתה צריך לפעול מיד: או לשלם את חלקך, או להגיש בקשה לבית משפט שיחייב את בן/בת הזוג, או לפתוח הליך חדלות פירעון שיקפיא את הליכי הבנק.

יש לי חוב על שם הבעל לשעבר — הבנק פונה אליי. למה?

אם הם פונים אליך — או שאת ערבה (תבדקי את החוזה), או שהבנק טוען שהיית "ידועה בציבור" שמפיקה תועלת מהחוב. אם את לא חתומה ולא ערבה — הם לא רשאים. אל תשלמי. תפני לעו"ד.

הסכם גירושין שלי לא מזכיר חובות. האם זה בעיה?

יכול להיות בעיה גדולה. אם אחרי הגירושין מתגלים חובות, ההסכם השותק עליהם לא נותן כיוון. במצב כזה — חוזרים לעיקרון "אחריות אישית". אבל נושים יכולים לטעון אחרת. אם אפשר — תקני הסכם משלים שמסדיר את החובות.

בעלי לשעבר נכנס לחדלות פירעון — האם החובות שלו נמחקים גם בשבילי?

אם הכל היה רק על שמו — כן, החוב נמחק והבנק לא יכול לפנות אליו. אבל אם את ערבה, ההגנה לא מוחקת את הערבות — הבנק יכול לפנות אליך. במצב כזה, אם את לא יכולה לשלם, את צריכה הליך חדלות פירעון משלך.

האם אני יכולה להגיש חדלות פירעון בנפרד מבן הזוג?

כן, בהחלט. כל אדם מגיש הליך אישי. בני זוג שיש להם חובות נפרדים — כל אחד יכול לפעול בנפרד. בני זוג עם חובות משותפים — לרוב מתואם, אבל עדיין שני הליכים נפרדים.

יש לי חוב על שמי — האם הוא ייחשב כ"נכס שלילי" בחלוקת הרכוש?

חוב הוא ההפך מנכס — הוא מפחית את ערך החלוקה. אם יש לך חוב של 100,000 ש"ח על שמך, ולצד זה רכוש משותף בשווי 400,000 ש"ח — כשהחוב מוכר כחוב משותף, הוא "נמשך" מתוך הרכוש המשותף לפני החלוקה, כך שלמעשה כל צד סופג חלק ממנו. אם החוב אישי בלבד — הוא לרוב נשאר על מי שיצר אותו ולא מקטין את חלקו של הצד השני. ההכרעה תלויה בנסיבות ובהוכחה שהחוב היה "לצרכים משותפים" של התא המשפחתי.

בואו נדבר

במצב משברי, הזמן הוא הנכס שלך. שיחת בחינה ראשונה ללא התחייבות. אני עונה אישית.

💬 וואטסאפ — תכתוב "ירון" ונדבר היום

או חייגו: 058-4455556