רשות הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא יחידת סמך במשרד המשפטים. היא מפקחת על כל הליכי חדלות הפירעון בישראל לפי חוק חדלות פירעון 2018, ממנה נאמנים, ומנהלת קופת הנשייה הציבורית.
רשות הכונס הרשמי היא המפעיל המרכזי של חוק חדלות פירעון 2018. תפקידיה:
כל הליכי חדלות פירעון מ-2018 מנוהלים דיגיטלית דרך מערכת הממונה. השלבים:
הנאמן הוא בעל תפקיד שממונה ע"י הכונס הרשמי לנהל את התיק. תפקידיו:
הממונה מפרסם תקופתית את נוהל 18.1 שמגדיר את "תקציב הקיום המינימלי" — סכום ההוצאות החיוניות המוכרות לחייב. הנוהל עודכן לאחרונה בינואר 2026 וכולל:
פירוט מלא — ראו אמות מידה לחדלות פירעון 2026 — נוהל 18.1.
במקרים נדירים — תלונה נגד הכונס יכולה להידרש:
חברה ישראלית עם נכסים, חובות, ונושים גם בחו"ל — תיק מורכב:
שותפויות (לא חברה בעמ) — מצב משפטי שונה:
חברות שנכנסות להליכי חדלות פירעון — לאיזה חוק כפופות?
הכונס הרשמי עצמו נתון לפיקוח. במשרד המשפטים יש יחידה ייחודית — המפקח על הכונס. תפקידו:
תלונות נגד הכונס — אפשריות. דרך משרד המשפטים. תדירות: נמוכה יחסית. תלונות מבוססות מובילות לבדיקה ותיקון.
לפני שמגיעים לפירוק — שווה לבחון הסדר חוץ-משפטי. אפשרות שמאפשרת לחברה להמשיך לפעול:
הליך פירוק כרוך בעלויות שונות. הסכומים משולמים מקופת החברה לפני חלוקה לנושים:
סך העלויות: 5-15% מקופת הנשייה הסופית. ככל שהחברה גדולה יותר — אחוז העלויות יורד.
בתיקים שבהם הכונס מעורב — הוא קובע איזה נאמן יטפל. הקריטריונים:
תשובה חיובית למספר שאלות = ייתכן ופירוק נדרש. שווה ייעוץ מקצועי מהיר.
תרחיש (פרטים שונו): חברת הזנק טכנולוגית עם 12 עובדים. הקימה אפליקציה לתחום הבריאות. אחרי שנתיים — לא הצליחה לגייס סיבוב גיוס נוסף. חובות: 3.2 מיליון ש"ח (בנקים, ספקים, שכר עובדים, מע"מ).
תוצאה: פירוק מסודר עם החזרה ממוצעת של 31% לנושים. עובדים קיבלו את שכרם בעדיפות. בעלי המניות לא קיבלו דבר.
בעידן חוק 2018, רוב האזרחים לא ירגישו את הכונס הרשמי בחיים האישיים שלהם. הוא הפך לגוף שמטפל בעיקר בעולם העסקי — חברות, חברות לתועלת הציבור, ותיקים מורכבים.
לחייב פרטי — הממונה על חדלות פירעון הוא הכתובת. לבעל חברה — הכונס. לעיתים — שילוב של שניהם. עורך דין מנוסה יודע להבחין ולתעל את התיק לכיוון הנכון.
הכונס הרשמי הוא מוסד מקצועי ומסודר. עבודה איתו דורשת תיעוד, שיתוף פעולה, ועמידה בזמנים. בתמורה — תהליך הוגן וצפוי.
חברות זרות שפעלו בישראל וקרסו — מנוהלות גם הן על ידי הכונס הרשמי. הליך מורכב יותר:
עמותות, חברות לתועלת הציבור — מסלולים מיוחדים:
פירוק חברה הוא הליך מורכב שמשלב היבטים משפטיים, חשבונאיים, ואסטרטגיים. הבנת התהליך חיונית לבעלי חברות, מנהלים, ונושים:
חברה שלא פעלה שנה ויותר — אפשר לפרק במסלול מהיר. דרישות: הגשת דוחות חסרים, אישור בעלי המניות, פרסום בעיתון. הליך אורך 6-9 חודשים. עלות מינימלית.
חברה שעדיין פעילה אבל בעלי המניות החליטו לסגור. סיבות נפוצות: רוצים לפרוש, יציאה לפרישה, חוסר רווחיות. הליך אורך 12-24 חודש. דורש מימוש מסודר של נכסים.
חברה שלא יכולה לשלם חובות. בקשה לבית משפט מצד החברה עצמה או מצד נושה. הליך מורכב — דורש בדיקת כל חוב, מימוש כל נכס, חלוקה לפי דין קדימה. אורך 2-4 שנים.
נושה גדול שלא קיבל תשלום מספיק — יכול לבקש פירוק. דרישות: חוב ברור, אי-תשלום של 3+ חודשים, התראה מסודרת. בית המשפט בוחן ומחליט.
המימוש הוא לב הליך הפירוק. איך מקבלים תמורה מירבית עבור הנכסים:
השלב הראשון: זיהוי כל נכסי החברה. ציוד, מלאי, רכבים, נדל"ן, חובות לקוחות, השקעות. כונס/מפרק עורך רשימה מפורטת.
כל נכס מוערך — לרוב על ידי שמאי. רשמי, אובייקטיבי. הערכה היא הבסיס למחיר המוצא במכירה.
מכירות גדולות (נדל"ן, ציוד יקר) — דורשות אישור בית משפט. הוא בודק שהמחיר סביר, שההליך תקין, שלא היה ניגוד עניינים.
חברות רבות בפירוק מחזיקות בחוב גדול של לקוחות. גביה הוא אתגר משמעותי:
עובדים נכנסים למצב מיוחד בעת פירוק. החוק מגן עליהם:
הכונס הרשמי הוא מוסד וותיק במשפט הישראלי. הוא הוקם בעקבות פקודת פשיטת הרגל המנדטורית (1936) שהוחלפה אחרי קום המדינה. בחוק פשיטת רגל (גרסה חדשה) התש"ם-1980 — תפקידו הוגדר מחדש.
עד שנת 2019 — הכונס הרשמי היה הגוף המרכזי בכל הליכי פשיטת רגל. הוא ניהל את כל התיקים, פיקח על נאמנים, וקיבל החלטות אופרטיביות. החייב היה צריך להתמודד עם המוסד הזה לאורך כל ההליך.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (שנכנס לתוקפו ב-15 בספטמבר 2019) — שינה את המבנה דרמטית. רוב הסמכויות עברו לממונה על חדלות פירעון. הכונס הרשמי נשאר רלוונטי בעיקר ל:
המעבר היה דרמטי. תיקים שנפתחו לפני 2019 — לעיתים אפשר להעביר למסלול החדש. דורש בקשה מיוחדת. עו"ד מנוסה יודע אם זה משתלם.
חברות בעמ שמתפרקות — מנוהלות על ידי הכונס הרשמי. הוא בודק את נכסי החברה, מחלק לנושים, ומסיים את קיום החברה. תהליך מורכב שיכול לקחת שנים. סוגי פירוק: חברה לא פעילה, פירוק מרצון, פירוק חובה (בעקבות פסק דין).
תיקים שנפתחו לפני 2019 לפי חוק הישן — עדיין מנוהלים על ידי הכונס. הוא מטפל בהם עד סיום או עד העברתם למסלול החדש.
הכונס משתתף בפיקוח על נאמנים — לצד הממונה. בעיקר בתיקים מורכבים, חברות גדולות, או מקרים של תלונות נגד נאמנים.
בתיקים שמערבים גם חברה וגם בעלים אישית — הכונס מטפל בחלק החברתי, הממונה בחלק האישי. תיאום בין השניים.
פירוק חברה הוא הליך מורכב. הבנת השלבים חיונית למי שמעורב:
סדר התשלום לנושים הוא הירארכי. הבנת הסדר חיונית למי שיש לו חוב מחברה:
בפועל — לרוב נושים רגילים מקבלים מעט (5-20%), ובעלי המניות לא מקבלים דבר.
לרוב — מנהלי חברה אינם חייבים אישית בחובות החברה. אבל יש חריגים שיכולים להוביל לאחריות אישית:
ככל שמתחילים לטפל מוקדם יותר — יותר אפשרויות פתוחות. חברה ב-3 חודשי קשיים — אפשרויות רבות. חברה ב-3 שנות קשיים — אפשרויות מעטות.
לפני פירוק — לבחון אם יש דרך להציל את החברה. צמצום הוצאות, הסדר עם נושים, השקעה חדשה, מכירת חלק מהפעילות.
אם הפירוק בלתי נמנע — לעבור אליו מהר. סגירה מהירה חוסכת חיובים נוספים ומקלה על המעבר לפעילות חדשה.
בעלי החברה צריכים להגן על עצמם — לבחון ערבויות אישיות, חוב מס אישי, ויתכנות לחדלות פירעון אישית מקבילה.
תרחיש (פרטים שונו): חברת ייעוץ קטנה. בעל מניות יחיד — גיל 56. חברה צברה חובות 850,000 ש"ח (לבנקים, ספקים, מס הכנסה). הבעל ערב אישית על חלק מהחובות.
תוצאה: חברה סגורה רשמית, בעל המניות חופשי מחובות. יכול לפתוח חברה חדשה אחרי 7 שנים, או כעוסק מורשה מיד.
| קריטריון | כונס רשמי | נאמן |
|---|---|---|
| מעמד | תפקיד מדינתי קבוע | תפקיד פרטי לתיק ספציפי |
| מינוי | קבוע במשרד המשפטים | ממונה על ידי בית המשפט לכל תיק |
| שכר | משכורת מדינתית | לפי קופת התיק |
| תיקים | חברות, תיקי 2018-, מורכבים | חדלות פירעון אישית סטנדרטית |
| גמישות | פחות גמיש (מסגרת מוסדית) | יותר גמיש (קשר אישי) |
| זמן טיפול | איטי יותר | מהיר יותר |
הכונס — תפקיד מדינתי לחברות ותיקים ישנים. הממונה — תפקיד מדינתי לתיקי חדלות פירעון אישיים אחרי 2018.
חברה בעמ — תמיד. תיקים אישיים מ-2019+ — כמעט אף פעם. תיקים ישנים — לפעמים.
לחייב — לא ישיר. השכר משולם מקופת הנשייה (מהתשלומים שעוברים בהליך). לא תשלום נוסף.
רק באישור בית משפט ובמקרים מוגדרים. סעיף 22 לחוק חדלות פירעון מגן על בית מגורים סביר.
רק אם נדרש לאמת תלוש שכר או לטפל בעיקול שכר. ברוב המקרים — לא.
תלוי במורכבות. חברה לא פעילה — 6-12 חודש. חברה פעילה עם נכסים — 2-4 שנים.
לא בפועל. הכונס הוא תפקיד קבוע. אפשר להגיש תלונה על אי-תפקוד למפקח על הכונס.
רק אם יש צו בית משפט. נדיר ביותר. ברוב המקרים — מספיק תיעוד מסודר.
כן. עם צו בית משפט — גישה לכל בנק. חשבונות נסתרים שיתגלו — עילה לחוסר תום לב.
לא. שיתוף פעולה הוא חובה בסיסית. ביטול הליך מתבצע רק במקרים חריגים של חוסר תום לב מובהק.
ירון בוכובזה, עו"ד עם 14 שנות התמחות, מטפל מול כל הרשויות בישראל. שיחת בחינה ראשונית ללא התחייבות.
חשוב להבחין בין הכונס הרשמי — הגוף המדינתי הקבוע במשרד המשפטים — לבין כונס נכסים שממונה על נכס מסוים ויחיד. כונס הנכסים אינו תפקיד מדינתי אלא בעל תפקיד (לרוב עורך דין) שבית המשפט או רשם ההוצאה לפועל ממנה כדי להשתלט על נכס אחד ולממש אותו לטובת נושה מובטח. זהו הליך ממוקד וצר — הוא נוגע בנכס אחד בלבד, ולא בכלל נכסי החייב.
כונס נכסים על נכס ספציפי ממונה בדרך כלל במצבים הבאים:
בעניין מימוש נכס בהוצאה לפועל אפשר להרחיב בעמוד רשות האכיפה והגבייה ובעמוד הוצאה לפועל. במקרים של נכס מגורים בשעבוד — ראו גם טיפול במשכנתא.
מימוש נכס משועבד אינו קורה ברגע. זהו הליך מדורג שנתון לפיקוח בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, ולחייב יש נקודות עצירה שבהן הוא עדיין יכול להשפיע על התוצאה:
כל עוד הנכס לא נמכר, לחייב יש בדרך כלל זכות לפדות אותו — כלומר לסלק את החוב המובטח ואת הוצאות הכינוס ובכך לעצור את המכירה. עיתוי הפעולה הוא קריטי, ולכן חשוב לבחון את המצב מוקדם ולא לחכות לרגע האחרון.
גם כשמתנהל הליך כינוס על נכס, החייב אינו חסר הגנה. הדין מקנה לו שורת זכויות שנועדו לשמור על כבודו, על קורת גג ועל הליך הוגן:
כשמדובר בעיקול או בשעבוד שמאיים על נכס — לעיתים ניתן לפעול גם במישור של ביטול עיקולים, בהתאם לנסיבות התיק ולסוג הבטוחה.
כינוס על נכס בודד וחדלות פירעון הם שני הליכים נפרדים שלעיתים נפגשים. כינוס הוא הליך צר — נושה מובטח אחד מממש בטוחה אחת. חדלות פירעון היא הליך רחב שמאגד את כל נכסי החייב ואת כל נושיו תחת מסגרת אחת:
מי מנהל כל חלק? הכונס מטפל בנכס הספציפי, הנאמן מנהל את התמונה הרחבה של החייב, והממונה על חדלות פירעון מפקח על ההליך כולו. בתיקים שמשלבים נכס משועבד עם חובות רבים נוספים, הבחירה בין מסלול כינוס נקודתי לבין הליך חדלות פירעון מלא היא החלטה אסטרטגית. שכר הטרחה נקבע לפי מורכבות התיק, מספר הנושים והיקפו, ושיחת בחינה ראשונית — ללא התחייבות.